האם מותר להחתים יזמים, מייסדים או עובדים על הסכמי ומנגנוני רכישה מחדש ( Repurchase or Reverse Vesting) של המניות שברשותם?

בעסקאות ייזום רבות, ובעיקר בעסקאות מימון בחברות הזנק ("סטארטאפים" בלעז) נהוג להתנות את כמות האופציות/המניות המוענקות לעובדים, וביניהם אף יזמים ומייסדים של חברה, בתקופה העסקה מינימלית בחברה, והאופציות או המניות "מבשילות" (vested) בתלות בתקופת ההעסקה. להסבר על מנגנון ההבשלה ושכיחותו בעסקות הון סיכון ראו מאמר באתר "Entrepreneur ".

אך, לעיתים המשקיע מתקשר עם החברה לאחר ייסודה, ולאחר שלמייסדים הוענקו כבר מניות בחברה עם ייסודה, ועל כן קיים צורך במימוש מנגנון הרתעתי, שימנע מן היזם/מייסד לעזוב את החברה פרק זמן מסוים, ויצור עבורו תמריץ שלילי (שכן, לא ניתן, ברוב המקרים, לכפות את אכיפתו של חוזה עבודה מכוח היותו חוזה לביצוע "עבודה אישית או שירות אישי" כמפורט בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970). לשם כך, בין היתר, נבנו מנגנוני רכישה מחדש המוכרים בשמות -repurchase או reverse vesting, המאפשרים לחברה לרכוש חזרה מן המייסד/יזם ו/או מכל עובד שלה, בערך נקוב או בתמורה מופחתת כלשהי, את המניות שהוקצו לו, או חלקן, בהתאם לתקופת העבודה שיתחייב אליה.

דא עקא, כי בחודש יוני 2012 נכנס לתוקפו "חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, תשע"ב-2012" הקובע, בפשטות, כי מעסיק לא יקבל, במישרין או בעקיפין, "בטוחות" מעובד ולא יממשן. "בטוחות" מוגדרות כ: "מיטלטלין, לרבות כסף או שטר, הנמסרים מעובד למעסיק לשם הבטחת הישארותו בעבודה או כתנאי לקבלתו לעבודה, וכן נכס משועבד למטרות כאמור". כטבעם של חוקים במסגרת משפט העבודה המגן, קובע סעיף 6 לחוק כי אינו ניתן להתנייה או לוויתור על ידי העובד. החוק אף אוסר לממש בטוחות שנתקבלו מעובד לפני תחילתו של החוק וקובע סנקציות פליליות על מעסיק שיפר את הוראותיו (מאסר של שישה חודשים או קנס של כ-150 אלפי ₪ וכן הטלת חבות אישית על נושא משרה בתאגיד).

שורשיו של חוק זה נטועים במשפט העבודה המגן, ודברי ההסבר של הצעת החוק מבהירים כי מטרתו היא למנוע תופעה של דרישת מעבידים לקבל מעובדיהם ביטחונות לשם הבטחת הישארות העובדים בעבודה או בעת קבלתם לעבודה. לדברי הצעת החוק, נטילת הביטחונות כובלת את העובד למעביד ולמקום העבודה, והחשש מתשלום מחיר כלכלי מגביל את חופש הבחירה של העובד. אמנם מטרתו המקורית של החוק היתה, ככל הנראה, להגן על עובדי קבלן כגון שומרים ונהגים, אשר נדרשו להעמיד צ'ק בטחון כנגד התחייבותם לסיים תקופת עבודה מינימלית אצל המעסיק (ראו: סע (ת"א) 9461-12-13  שי טל מזרחי נ' בן – בטחון (1989) בע"מ, פורסם ב"נבו") אולם, לשונו של החוק רחבה ויכולה אף לכלול בחובה אף הסכמי ומנגנוני רכישה מחדש ( Repurchase Agreements or Reverse Vesting) בעסקאות מימון לחברות הזנק.

נכון למועד כתיבת שורות אלו, לא אותרה פסיקה הדנה בתחולתו של החוק ביחס למנגנונים אלו החלים על עובדים בחברות הזנק טכנולוגיות, אולם קיימת טענה לא מבוטלת לעובד, שנדרש לחתום על מנגנון דומה, כי כמוהו כהענקת בטוחה למעביד בגין התחייבות לתקופת עבודה מינימלית. מאידך, ודאי תעלה טענה מנגד, כי ה"עובד" במקרה הזה הינו עובד מתוחכם, ואילו ה"מעסיק" אינו אלא החברה אשר ה"עובד" הקים ולרוב הינו בעל שליטה בה ולא עובד זוטר בה. אפשרות מעניינת היא הענקת האופציה לרכישה חוזרת לבעלי המניות באופן אישי, ולא לחברה, כעסקה המשקפת הסכמה בין בעלי המניות ולא במישור יחסי העבודה בין החברה למייסד. עוד יצוין, כי מנגנונים אלו אף מהווים, ככל הנראה וככל ששווי החברה גבוה יותר, אירועי מס בסיטואציות מסוימות ויש ליישמם בליווי חוו"ד של מומחה מיסוי.

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.